מימון נ' סיגמא ווייב בע"מ

החלטה

להלן החלטתי בבקשה למתן צו עיקול זמני:

בד בבד עם הגשת התובענה דנן, הוגשה גם בקשה למתן צו עיקול זמני של נכסי המשיבה (להלן: "הבקשה המקורית").

ביום 21.9.11 נעתרתי לבקשה והוריתי על עיקול נכסיה וזכויותיה של המשיבה אצל צדדי ג'.

במסגרת התובענה נטען, כי בתחילת חודש ספטמבר 2010 ניכרת הסכם בין המבקש למשיבה לפיו, בתמורה לסך 373,000 ₪ אשר שולמו ע"י המבקש למשיבה תעביר המשיבה למבקש 1,111,111 מניות של חברת ויואנס בע"מ (להלן: "חברת ויואנס") מיד לאחר אישור תהליכי הקצאה פרטית של מניות חברת ויואנס. עוד הוסכם, כי אם הנפקת המניות לא תתבצע עד ליום 15.12.10, יוחזרו כספי הפיקדון לידי המבקש, כשהם צמודים לשער הדולר אמריקאי.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 16.9.10 העביר המבקש לידי המשיבה הסך המוסכם על פי ההסכם אך עד מועד הגשת התובענה לא הועברו המניות ע"ש המבקש. בנסיבות אלו נטען, כי על המשיבה להשיב למבקש הכספים אשר הופקדו בידיה. סכום זה, הינו הסכום הנתבע בתובענה.

המשיבה הגישה בקשה לביטול העיקול הזמני שניתן בבקשה המקורית בטענה, כי לא קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וכן כי לא הוכח מרכיב ההכבדה הנדרש וכי מאזן הנוחות מחייב ביטולו של צו העיקול.

לאחר קיום דיון בבקשה לביטול העיקול הזמני, נתתי ביום 27.11.11 החלטה במסגרתה קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, אך לא הוכח קיומו של מרכיב ההכבדה הנדרש. עוד קבעתי, כי משבידי המבקש נכס בדמות המניות נשוא התובענה, אשר אין מחלוקת כי נרשמו על שמו של המבקש ובהינתן העובדה כי צו העיקול הזמני מכביד על פעילותה השוטפת של המשיבה, הרי שמאזן הנוחות נוטה לכיוון ביטולו של צו העיקול הזמני. על כן, הוריתי על ביטול צו העיקול הזמני.

המבקש הגיש ערעור על החלטתי. בהחלטתו של בית המשפט בהליך הערעור נקבע, כי נימוקי הערעור נעוצים בראיות חדשות אשר נטען כי הגיעו לידי המבקש ועל כן, רשאי המבקש להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטתי הנ"ל בדבר ביטול צו העיקול.

יצוין, כי במקביל להגשת הערעור, הוגשה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטתי בדבר ביטול העיקול. במסגרת החלטות שונות שניתנו, ע"י ערכאת הערעור ולאחר מכן על ידי, עוכב ביצועה של החלטתי בדבר ביטול העיקול הזמני עד מועד הדיון בבקשה נשוא החלטה זו.

טענות המבקש:

הבקשה דנן הוכתרה בכותרת "בקשה נוספת למתן צו עיקול זמני" אך במהותה הינה בקשה לעיון חוזר בהחלטתי בדבר ביטול העיקול הזמני.

בבקשתו, טוען המבקש, כי לאחר מתן ההחלטה הגיעו לידיו ראיות חדשות אשר יש בהן כדי לזרות אור על העובדות הרלוונטיות למתן החלטתו של בית המשפט בנדון.

המבקש טען, כי התברר כי ה"נכס" עליו התבססה ההחלטה כנכס המבטיח את זכותו של המבקש, הינו שטר מניות חסר כל ערך אשר הופק בחברה אשר לה הערת "עסק חי" (הערה שמשמעותה ספק בדבר יכולתה של החברה להמשיך כעסק חי). המבקש טען, כי ממסמך הקצאת מניות אשר הונפק ע"י חברת ויואנס, נודע לו כי שווי השטר הינו לכל היותר 11,111 ₪ וזאת על פי ערך המניות לפיהן בוצעה ההנפקה על פי דיווח החברה לבורסה בארה"ב. המבקש טען, כי נודע לו על הדיווח רק לאחרונה.

זאת ועוד, המבקש טען כי לאחרונה הגיעה לידיו טיוטת הסכם הצבעה אשר נערכה ע"י מנהל המשיבה, אריה טרבלסי, אשר גם בה צוין כי ערך המניות הינן 0.001 ₪ למניה, דבר אשר יש בו כדי ללמד על מצבה הכלכלי של חברת ויואנס. בנוסף, במסגרת חליפת מיילים בין יו"ר חברת ויואנס ליו"ר וועדת הביקורת של חברת ויואנס כתבה יו"ר ויואנס כי "מצבה הקריטי של החברה דורש כינוס דחוף..." ומייל זה נענה ע"י יו"ר וועדת הביקורת באופן דומה.

עוד נטען, כי התברר כי שטר המניות אינו סחיר בשל הערה הרשומה על גבי השטר באשר להגבלת סחירותו.

עוד נטען, כי מניות חברת ויואנס אינן נסחרות בבורסה מאז תחילת שנת 2010 ועל כן, אף אם ייקבע כי שטר המניות תקין, הרי שהינו חסר ערך ואינו יכול לשמש כערובה ו/או בטחון לתשלום פסק הדין לכשיינתן.

נטען בבקשה, כי מראיות חדשות אשר הגיעו לידי המבקש התברר, כי המשיבה חייבת כספים לנושים רבים, ביניהם לחברת פריסקופ פיננסים בע"מ, לה הינה חייבת סך 100,000$ מאז אוגוסט 2010, וכי חרף פניות חוזרות ונשנות אל המשיבה החוב לא שולם עד היום.

המבקש טען, כי גם נוכח תשובות המחזיקים לעיקולים ומדו"ח חקירה בעניינה של המשיבה הרי שלמשיבה אין נכסים/כספים נזילים ויש בכך כדי להצביע על קושי שייגרם בגביית פסק הדין..

טענה נוספת שהועלתה בבקשה הינה, כי שטר המניות המדובר הינו שטר מזויף או שאינו תקין, שכן חתימת מר אלי רוזן מתנוססת על השטר ובמועדים הרלוונטיים כלל לא היה מורשה חתימה בחברה, לא חתם על השטר ולא ניתן היה לעשות שימוש בחתימתו. לבקשה צורף תצהירו של מר אלי רוזן, אך הלה לא התייצב לבית המשפט על מנת להיחקר על תצהירו ועל כן, אין תצהירו יכול לתמוך בטענה זו שבבקשה.